פרסומים

דוח החפירה של חירבת ראסם (2011)   Oxford: Archaeopress

זהו הדו"ח הסופי על חפירות ח' א-רסם, שהתקיימו מטעם המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה בשנים 1997 - 2003.

ח' א-רסם הוא אתר כפרי השוכן בראש גבעה נישאה, כק"מ מדרום-דרום מערב לתל עזקה ובסמיכות לעמק האלה. באתר התגלו שרידים ממגוון תקופות, אך עיקרו של הממצא הוא מן התקופה ההלניסטית ודומה כי אז התקיים במקום מבנה מרכזי ששטחו הכללי הוא כ 30 על 30 מ', וסביבו מבנים נוספים.

מהממצאים עולה כי המבנה המרכזי נבנה כמרכז של אחוזה בתקופת הברזל, אך העדויות מתקופה זו דלות. לאחר מכן תפקד המבנה כבית אחוזה בראשית התקופה ההלניסטית, ולאחר שנפגע וחלקו קרס הוא שוקם והפך לפונדק ששימש עד חורבן האתר בידי החשמונאים, במהלך כיבוש אדומיאה.

האתר יושב שוב בתקופה הרומית הקדומה, עת התגוררו בו כנראה יהודים, ובסמוך אליו נבנתה נפש בצורת פירמידה. אתרים כפריים לא זכו עד כה לתשומת לב משמעותית במחקר הארכיאולוגי של ארץ-ישראל, וזוהי אחת מהתרומות של דו"ח חפירה זה, המציג את הממצאים השונים שהתגלו באתר כפרי ומנתח אותם. לממצאים השלכות חשובות על הבנתנו את המציאות היישובית בתקופה ההלניסטית באדומיאה ויהודה, את המדיניות החשמונאית כלפי האוכלוסיה הנוכרית, ועוד. 

•         לצפייה בתוכן עניינים

צמחי המקרא, ירושלים תשע"ב.

 זהו המחקר המעודכן ביותר על זיהויים של הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מסורות הזיהוי השונות והמחקר המדעי. הוא מאפשר לקבוע מהם הצמחים המזוהים בוודאות ובין אלה המסופקים. המחקר תורם להכרת צמחי הבר וחלקם בנוף הטבעי של ימי המקרא, השימוש של האדם בצמחי תרבות שונים: למאכל, בושם ותעשיה.

'עיר בראי מחקרה' מדגים את מגוון נושאי המחקר ואת כיווני הדיון המייחדים את הגאוגרפיים ההיסטוריים בעשור האחרון. רוב המאמרים עוסקים בהתפתחותה של ירושלים בעת החדשה, ולצדם גם מחקרים על שלהי העת העתיקה ועל התקופה המוסלמית המאוחרת. הנושאים הנידונים הם בתי תפילה יהודיים, כנסיות

ומקומות קדושים נוצריים, סוגיות כלכליות ותכנוניות הקשורות בהתפתחות העיר, עלייה לרגל ותיירות ופעילות מיסיונרית, וכן היבטים מתודולוגיים של המחקר בגאוגרפיה היסטורית.

כהן-הטב, ק.  (2006), לתור את הארץ – התיירות בארץ-ישראל בתקופת המנדט, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים.

'לתור את הארץ' בוחן את התיירות בארץ-ישראל בתקופת השלטון הבריטי ( 1948-1917). במרכז הספר דיון במאפייני התנועה התיירותית לארץ על רקע התפתחות אמצעי התחבורה והמדיניות הבריטית ביחס לתיירים באותן שנים. בספר נדונים הופעתם של רעיונות וגורמי משיכה חדשים בחייה של הארץ ובהם צמיחת ענף הירידים והאירועים העונתיים, פיתוח קו החוף והופעת תיירות הקייט בארץ, התפתחות תיירות המרפא וצמיחת ענף הארחה במשקים החקלאיים.

הספר מציג באופן מפורט את מאפייני התפתחות התיירות בעיר ירושלים ובו מוצגים התהליכים שאירעו במקומות הקדושים וצמיחתם של גורמי משיכה חדשים ברחבי העיר, ובהם מרכזי תרבות כבנין ימק"א או מוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה, התפתחות תשתית שירותי התיירות בעיר והופעתם של ספקי המידע לתייר, ובהם בעיקר ספרי הדרכה, פרסום תיירותי ומורי דרך.

 המועצה לשימור אתרים, ספריית יהודה דקל, 2011.

הספר הוא המחקר ההיסטורי הראשון העוסק בפרשת הקמתן של מצודות הטגארט בתקופת המנדט בשני מיזמים בגדר הצפון ובמיזם המשטרות. שני המיזמים היו פרי שתיים מעשרים ושמונה המלצות למלחמה בטרור הערבי ולרפורמות במשטרה הבריטית בארץ ישראל בדוח שכתב סר צ'רלס טגארט מפכ"ל כלכותה לשעבר. המחקר בוחן את שני המיזמים לעומק על ידי ניתוח ניסיונו ותפיסת עולמו של סר צ'רלס כפי שהוא יישם אותם בכלכותה לבין המלצותיו ויישומן בארץ ישראל. כמו כן המחקר בוחן את הקמת המיזמים בהקשרים האימפריאלי הבריטי , האזורי והמקומי. כן  מנתח המחקר את המיזם השני ביחס לשאר המלצותיו של טגארט לשינוי אופי המשטרה הבריטית בארץ ישראל. המחקר מתחקה אחר תהליכי התכנון והבנייה של מיזם מצודות המשטרה ומגלה את מקור הצורה האחידה שלהן, דגמיהן השונים, פריסתן וכיצד הצליחו לבנות 55 מן המצודות בתוך שנה וחצי בראשית מלחמת העולם השנייה.  

 Walter de Gruyter, Berlin 2007

הספר בוחן את המאפיינים הכיתתיים בקומראן: כפרה, פרישה מן הכלל, משיחיות, יחס למקדש והלכה בכלל, ארגון חברתי, טקסים, מגדר, יחס לכסף ומיסטיקה. נעשה שימוש בתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות ונערכת השוואה מקיפה עם כתות מודרניות כגון האמיש, הקוויקרים, הפוריטנים והשייקרס.

 הוצאת יד יצחק בן צבי, 2005.

הספר בוחן את הלכות הצדוקים ביחס לאלו של הפרושים וכת קומראן ואת תולדות הצדוקים ומקומם בתקופה החשמונאית ובמאה הראשונה לספירה. מוצע כאן שחזור של תפיסת העולם הצדוקית (והפרושית).

הוצאת כרטא, ירושלים תשע"א.

זהו ספר  מבוא עדכני לתולדות ארץ-ישראל למן ימי אלכסנדר מוקדון ועד הכיבוש הערבי, כולל מפות רבות ועיסוק בסוגיות חברתיות ודתיות מרכזיות.

למידע נוסף ראה בקובץ  

ירושלים, תשע"ב הוצאת יד יצחק בן צבי, בשיתוף מכון בן גוריון לחקר ישראל

והציונות קרית שדה בוקר, אוניברסיטטת בן גריון ויד ושם.

ביום חורף קר בפברואר 1934 יצאו מבתיהם 43 נערים ונערות עמוסי מזוודות וצרורות. ברציף תחנת הרכבת בברלין קיבל את פניהם המדריך של 'עליית הנוער', והילדים נפרדו מהוריהם.

בגרמניה נשארו ההורים ובלבם דאגה עמוקה מפני הבאות: ספק אם שיערו שהם רואים את ילדיהם זו הפעם האחרונה. זהו סיפורה של קבוצה אחת מתוך כשלושים אלף ילדים ובני נוער שהועברו או הוברחו בין 1933 ל 1948- מאירופה ומארצות המזרח לארץ ישראל באמצעות 'עליית הנוער'. ספר זה הוא פרי מחקר מקיף ומעמיק הבוחן את 'עליית הנוער', ארגון חדש ומיוחד בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, שנטל על עצמו את האחריות לעלייתם ולקליטתם של ילדים ונערים עולים שבאו בגפם, רובם בלא הורים ומשפחה, והתחייב לשאת בנטל הכרוך בחינוכם ובמחייתם. ספר זה מגולל את תולדות המפעל האדיר הזה. גורל הילדים מאיר זווית יוחדת בנוראות השואה. כיצד נקלטו הילדים הללו בארץ

ישראל? מה היה ייחודה של 'עליית הנוער'? עם אלו קשיים נאלצה להתמודד? מדוע הייתה מעורבת במאבקים עם

תנועות ואישים שונים ביישוב? שאלות אלו ואחרות נדונות בספר זה המבוסס על מקורות ומסמכים שמתפרסמים

כאן לראשונה.