פרסומים

מגילות ים המלח הן ללא ספק התגלית החשובה ביותר שנחשפה בישראל בתחום המקרא ותולדות היהדות והנצרות" (י' ידין). קטעים מכתשע- מאות מגילות שונות מתקופת בית שני נתגלו באחת-עשרה מערות בקומראן בשנים 1947-1956. המגילות הראשונות מקומראן נמצאו בשנת 1947 בידי שני רועים בדווים משבט התעמרה. המרכז הקהילתי בקומראן נחפר, וסמוך לו מצוי מרכז המבקרים של הגן הלאומי קומראן. חברי כת ה'יחד', הקרויה כיום 'כת קומראן', היו יהודים שעזבו את ירושלים וערים אחרות ביהודה והלכו לחיות בקומראן שעל גדתו המערבית של ים המלח. הם פיתחו פילוסופיה ייחודית ואורח חיים קפדני. מדי בוקר, לפני עלות השחר נאספו אנשי קומראן לתפילה משותפת ולאחריה יצאו לעבוד. חברי הכת התייחדו בכך שהקדישו שליש מהלילה ללימוד התורה. כיצד עלה בידי אנשי קומראן, כקבוצה, לשמור על המתח המשיחי במשך קרוב למאתיים שנה? במגילות ישנן עדויות על תולדותיה של הכת ועל המחלוקות שפרצו בה בשל האכזבות שנבעו מכך שהגאולה בוששה לבוא.אף שמניין החברים בכת קומראן לא עלה על 100-150 בני אדם, נודעה לכת השפעה על תרבות המערב, כלומר על היהדות ועל הנצרות; רעיון תפילת הקבע (טקסט קבוע, שנאמר במועד קבוע) התפתח בקרב קבוצות שפרשו מירושלים, והפך למרכז החיים היהודיים לאחר חורבן הבית השני ועד עצם היום הזה. השפעת הכת על הנצרות ניכרת ב'דרשה על ההר', באיגרותיו של פאולוס, ובפרטים המופיעים ב'מעשי השליחים' - המעידים שאורח החיים שאימצה הכנסייה הקדומה הושפע מאנשי קומראן. דוגמאות לכך הן שותפות הרכוש, הסעודות המשותפות ותפקידו של המבקר (האפיסקופ).

עין-גדי הוא נווה-המדבר הגדול ביותר בגדה המערבית של ים המלח. בנווה-מדבר עין-גדי נובעים ארבעה מעיינות השופעים יחדיו 3 מיליון מ"ק מים בשנה. המיקום, הטמפרטורות הגבוהות ושפע המים הם כר פורה למגוון רחב של צמחייה ובעלי-חיים, קצתם נדירים מאוד.

היישוב בעין-גדי קדום מאוד - ראשיתו בתקופה הכלקוליתית, באלף הרביעי לפני הספירה. הוא נזכר במקרא, בתיאור מנוסתו של דוד מפני שאול המלך. נראה שמתחילת המאה ה-7 לפה"ס הייתה עין-גדי מיושבת ברציפות כ-1,400 שנים. בעת החפירות שנערכו בתל גורן (1961-1965), התל העתיק של עין-גדי, נחשפו שכבות למן שלהי ימי הבית הראשון (שלהי המאה ה-7 לפה"ס) עד שלהי תקופת הבית השני (המאה ה-1 לספירה). בתקופות הרומית והביזנטית נבנו באתר בנייני מגורים. המבנה החשוב ביותר שנתגלה מתקופה זאת הוא בית-כנסת מן המאה הרביעית לספירה.

בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים תשס"ז.

'תולעת השָני' הייתה מקור מן החי להפקת צבע יקר-ערך בגוון כתום-אדום אשר שימש בתקופת המקרא ובימי הבית השני למטרות קודש וחולין. בחיבור זה מוצג מחקר רב-תחומי המשלב ניתוח מקורות היסטוריים, הלכתיים ובלשניים. מחקר זה כולל תוצאות סקר שדה שבחנו את כנימות הכרמיל הגדלות בארץ-ישראל על עצי אלון מבחינה אנטומולוגית ובוטנית, נסיונות של הפקת צבע ותיאור האנליזה הכימית של הצבען. החיבור מסכם את מֵרב המחקר העדכני בסוגיית תולעת השני ומיני כנימות צבע אחרות בהם השתמש האדם להפקת צבע בעבר ובהווה. כמו כן יידונו היבטים הלכתיים וסוגיות שונות הקשורים לתולעת השני, כגון: האפשרות שכנימת כרמיל השָני אשר אותרה בימינו בארץ-ישראל היא 'תולעת השני' הנזכרת במקורותינו הקדומים; טיפוח כרמיל השָני בתרבות? ועוד.

אתגר המגדר, נשים בעליות הראשונות, חושף את חייהן של נשים בארץ ישראל  בשלהי המאה התשע- עשרה ובראשית המאה העשרים ואת חלקן בבניין הארץ. ההגעה לארץ היתה לא רק מהפכה גיאוגרפית, כלכלית וחברתית, אלא גם ראשיתה של מהפכה מיגדרית. ליד "העברי החדש" צמחה דמות חדשה ומורכבת: "העברייה החדשה". 

הספר מציב מול עינינו איכרות ראשונות מפתח תקווה, סופרות ראשונות - בנות עיר ובנות מושבה - פועלות בחוות כנרת, שומרות מסג'רה, אזרחיות מיפו ומתל אביב, נערות שנפלו לזנות במוצאי מלחמת העולם הראשונה, ועוד.

המהות הנשית - זו המסורתית, שכמו ננטשה וזו החדשה שנתעצבה בארץ - מוצגת תוך דיון מעמיק ומאתגר.

 מרורים, תל אביב תשס"ח.

בחיבור זה מוצגות בפני הקורא השיטות השונות לזיהוי מיני המרור כפי שהובאו בפרשנות ובמסורת היהודית לדורותיה וכן על פי מסקנות החוקרים המודרניים.עיקרו של המחקר מתמקד ברשימת מיני הירקות שאדם יוצא בהן ידי חובת מרור בפסח: 'בחזרת ובעֻלשין ובתמכה ובחרחבינה ובמרור' (משנה פסחים ב, ו). החיבור מציג דעות הלכתיות שונות בנוגע למספר מיני  ה'מְרֹרִים', סימני השדה שלהם ומשמעות סדר הופעתם במשנתנו. כמו כן עוסק המחקר בסוגיות שונות הדנות ב'חזרת' - החסה - כגון: המשמעות של איסור אכילת  'תולעים' העשויות להימצא בה מנקודת מבט אקולוגית ורעיונית.  מדובר במחקר בוטני והיסטורי שיש לו השלכות הלכתיות מעשיות.