פרסומים

  • לבנט

    Dust clouds, climate change and coins: consiliences of palaeoclimate and economy in the Late Antique southern Levant

    מחבר D. Fuks , O. Ackermann, A. Ayalon, M. Bar-Matthews, G. Bar-Oz, Y. Levi, A. M. Maeir

    The climate factor has become a focus of much historical and archaeological investigation, encouraged recently by improvements in palaeoclimatic techniques and interest in global climate change. This article examines correlations between climate and history in the Byzantine southern Levant (c. 4th–7th centuries AD). A proposed 5th century economic downturn attested to by numismatic trends is shown to coincide with palaeoclimatic evidence for drought. We suggest a climatic ultimate cause for the apparent economic decline. In addition, the relationship between the Dust Veil Index (DVI) and annual precipitation in Jerusalem suggests the likelihood of increased precipitation following the 536 AD volcanic dust veil. This prediction is borne out by high-resolution precipitation reconstructions from Soreq cave speleothems and by sedimentation records of extreme flash flooding. These finds complement palaeoclimatic reconstructions from Europe showing a drop in precipitation after 536 AD. Drought in Europe and flooding in the Middle East are both expected outcomes of global cooling during volcanic winters, such as those described in historical accounts of the 530s AD.

  • שפלה

    Philistine Gath after 20 Years: Regional perspectives on the Iron Age at Tell eṣ-Ṣafi/Gath

    מחבר Aren M. Maeir

    The ongoing archaeological project at Tell eṣ-Ṣafi/Gath, now at the beginning of its third decade in the field, is in the envious position of being one of the longestrunning, ongoing projects currently working in the region of the Shephelah (fig. 1). As such, we have benefited in our research from the various projects that have worked in this and adjacent regions before us and alongside us, and most importantly, from the “boom” of projects that have commenced in the Shephelah in the last few years. This situation enables current research, at Tell eṣ-Ṣafi/Gath specifically and the region in general, to move beyond “the basics”—such as the rudimentary study of the regional material culture—and to deal with various, and in many cases, broader issues. In the following pages, I do not intend to recapitulate the many finds and results from the Iron Age that have been found at Tell eṣ-Ṣafi/Gath since the beginning of the project (see, e.g., Maeir 2012a; 2012c; 2013a; Maeir and Uziel in press) but rather to utilize this platform to discuss a choice set of specific finds and issues that relate to the site itself, as well as to consider wider issues that are of relevance to the understanding of central issues in Iron Age archaeology in the Shephelah and beyond.

  •  Arabian Drugs cover

    סממני מרפא "חדשים" שהופצו על ידי הערבים, זהר עמר ואפרים לב

    מחבר זהר עמר ואפרים לב

    סממני מרפא "חדשים" שהופצו על ידי הערבים

    Z. Amar & E. Lev,  Arabian Drugs in Early Medieval Mediterranean Medicine, Edinburgh University Press, 2017. 

    הודות לשינויים המדיניים והכלכליים שנוצרו בעקבות כיבושי האסלאם הופצו עשרות רבות של סממני מרפא מדרום מזרח אסיה, בעיקר במרחב ההודי, למזרח התיכון ומשם למערב.

    ספר זה מציג בהרחבה את תופעה זו שכללה בנוסף לצמחי מרפא גם תבלינים ובשמים שלא נודעו בעולם הרפואה היווני וכן אבני חן ומוצרי תעשיה שונים הקשורים למשל לתעשיית הצביעה והבורסקאות. הספר עוקב אחר תהליך קליטת הסממנים החדשים באמצעות מתווכי תרבות פרסיים והודים לרפואה הגלנית-ערבית ומתאר את שימושם ברפואה, נתיבי המסחר וחשיבותם הכלכלית.

    עד היום ניתן לראות את שרידיה של הפרמקולוגיה הערבית בקרב חברות מסורתיות נרחבות במקומות שונים בעולם. אולם גם בעולם המערבי שולטים בעולם הקולינרי ביד רמה תבליני 'הודו' שהופצו בימי הביניים, כגון: כרכומה ארוכה, אגוז מוסקט, ציפורן, גלנגה ותמרהנדי. 

     

  • לה' תימן ולאשרתו הכתובות והציורים

    מחבר אסתר אשל

    הוצאת יד יצחק בן צבי , תשע"ו , 2015

    הכתובות והציורים מכנתילת עג'רוד ('חורבת תימן') בסיני
    טלי אורנן, שמואל אחיטוב, אסתר אשל, זאב משל

    כנתילת עג'רוד שבצפון-מזרח סיני, כחמישים ק"מ מדרום לקדש ברנע, הוא אתר בודד וחד-שכבתי מימי בית-ראשון. מראשית המאה השמינית לפסה"נ. האתר שוכן על גבעה בודדת המתנשאת לגובה של 25 מ' מעל למקור המים (תמילה) שבוואדי הרחב, כחמישה-עשר ק"מ ממערב ל'דרך עזה' שהובילה מעזה ומירושלים, דרך קדש ברנע, לראש מפרץ אילת. באתר נתגלו שרידיהם של שני מבנים. מבנה אחד היה בניין בן קומותיים והשני – חצר קטורה. שניהם היו טוחים טיח לבן ועליו ציורים צבעוניים וכתובות. בבניין הראשון היו גם מטבח ומחסנים לאיחסון מזון ליושבים במקום.

    שמו של האתר מימי בית-ראשון לא נודע, וגם מהותו שנויה במחלוקת. חופריו בראשות זאב משל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב קראוהו 'חורבת תימן' על שום הזכרת 'יהוה תימן' בכתובות שנחשפו באתר. בין הציורים הצבעוניים שעל הכתלים היו שרידי תיאור של מלך ושל ביצורים. על שני כדי איחסון גדולים נמצאו ציורים של צייד ושל בעלי חיים, של שתי דמויות של 'בס' (אל זוטר מצרי) ושל מנגנת בכינור.

    על הכתלים ועל שני כדי האיחסון נמצאו כתובות בדיו בכתב פניקי ובכתב עברי, וכתובות חרוטות בחרס נמצאו על קנקנים ושברי כלי חרס. בין הכתובות נוסחאות של ברכה בשם ה' ואשרתו, מהן ברוח של ברכת הכוהנים המקובלת עד ימינו, דגמי מכתבים ותרגילי כתיבה של אלפביתות. לכתובות חשיבות רבה לאמונת ישראל בימי בית-ראשון ולבירור תפוצת ידיעות קרוא וכתוב בישראל בראשית המאה השמינית לפסה"נ, והן תורמות תרומה חשובה לחקר המקרא.

  • מכתבי אל עמארנה ( The El-Amarna Correspondence (2 vol. set

    מחבר אנסון רייני וצפורה כוכבי רייני

    The El-Amarna Correspondence (2 vol. set) 2015

    collated, Transcribed, and Translated by Anson F. Rainey Z"l. Volume 1 Edited by William M. Schniedewind, UCLA,. Volume 2 Edited and Completed by Zipora Cochavi-Rainey,

    The Beit Berl College

    ספרו האחרון של פרופ' אנסון רייני ז"ל, מכתבי אל עמרנה יצא לאור ע"י אישתו פרופ' ציפורה כוכבי-רייני.
    **
     במהלך כל חייו האקדמים, היוו מכתבי אל-עמרנה את אחד ממוקדי המחקר של פרופ' רייני, והוא חיבר עליהם ספרים ומאמרים רבים. במהלך כל אותה תקופה, נשא בלבו חלום לחבר מהדורה מדעית עדכנית של מכתבים אלה, ובמשך שנים נדד ממוזיאון למוזיאון ברחבי העולם, מקהיר ועד ברלין ועד שיקגו, כדי לקרוא את הלוחות המקוריות, ובסופו של דבר זה להיות האדם היחיד עלי אדמות שממש החזיק בידיו את כל מכתבי אל-עמרנה באשר הם. הוא תעתק ותרגם אותם בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, שלא היתה מוכרת לחוקרים הקודמים, ומצא שגיאות רבות בתרגומים המקוריים. בשנותיו האחרונות ריכז את קריאותיו החדשות, אשר אחדות מהן כבר פרסמו בכתבי עת שונים, והשלים, בעזרת תלמידו-חברו פרופ' ויליאם שניידבווינד, את כרך א' של יצירת המופת שלו התכתובת של אל-עמארנה. למרבית הצער נקטעו חייו ולא הספיק אלא לכתוב את הקומונטר (פרוש מפורט) לשמונה מכתבים בלבד. על ערש דווי הפקיד בידי אשתו, פרופ' ציפורה כוכבי-רייני, את סיום העבודה, והיא הביאה לפרסום את כרך ב' של הספר. (כתב יגאל לוין)

  • החי והצומח במשנת הרמב"ם

    מחבר זהר עמר

     
     'החי והצומח במשנת הרמב"ם' (260 עמ') בהוצאת מכון התורה והארץ. תשע"ה (2015)

    חיבור זה מציג לראשונה זיהוי שיטתי במידת האפשר לכל הצמחים ובעלי החיים שהזכיר הרמב"ם בפירושו למשנה. המחקר עוסק בין היתר בשיטתו הפרשנית של הרמב"ם, במקורות המידע שעמדו לפניו, ביחס לחיבור "משנה תורה", ועוד.

    הספר מתמקד בזיהויי הצמחים ובעלי החיים שזיהה הרמב"ם, זיהויים שחלקם נובעים מידע בוטני וזואולוגי שרכש בהכשרתו הרפואית, וחלקם מהכרת התרבות החומרית וחיי היום-יום בימיו. המחקר מראה כיצד פירושיו משקפים לעִתים מסורות זיהוי מקומיות, מסורות שנחשף אליהן במחוזות חייו השונים: ספרד, צפון אפריקה ומצרים.

    חיבור זה עשוי לשמש מעין מילון עזר קצר ללומדי משנתו של הרמב"ם, והוא מאפשר להציץ הצצה חטופה לעולם המושגים של ספרות הטבע בימי הביניים.

  • ארגמן

    מחבר זהר עמר

    הוצאת: הר ברכה

    שנת הוצאה: תשע"ד, 2014

    הארגמן נחשב לאחד מהצבעים היוקרתיים ביותר בעולם העתיק, והוא בעל היסטוריה עשירה בדברי ימי ישראל למטרות קודש

    וחולין. השימוש בצבע הארגמן האמתי פסק וירד מגדולתו לפני מאות בשנים ולפיכך פרטים רבים אודותיו נותרו עלומים.

    מחקר זה עוסק בניסיון להגדיר מהו צבע הארגמן ובהצגת הדעות השונות שניתנו לזיהוי מקור הצבע בתרגומי המקרא ובפרשנות המסורתית לדורותיה. הוא מתמקד בזיהוי מקור הצבע ועוקב אחר גלגול שמות הארגמן: פּוֹרְפּוּרָה ואַרְגְּוָן.

    הספר מתמקד במיני החלזונות שמהם הפיקו צבע יקר זה ומסכם את מֵרב המחקר העדכני בסוגיה זו. הוא סוקר את המקורות

    ההיסטוריים, הממצא הארכאולוגי ואת תולדות המחקר המודרני שעסק בהתחקות אחרי תהליך הפקת הארגמן. חלק אחר עוסק בזיהוי הארגמן עם כנימת הלכה על־פי שיטת הרמב"ם. כמו כן המחקר עוסק בזיקה שבין הארגמן והתכלת ובוחן מחדש

    את המוסכמות המקובלות בשדה המחקר. המחקר מבוסס גם על ניסיונות רבים של צביעה והנספחים המלווים את הספר

    משמשים כמדריך מעשי אחרי רזי הצביעה הקדומה.

    ספר זה מצטרף לפרסומי המחבר שעוסקים בתולדות הטבע במקורות ישראל בעת העתיקה ובהם "חמשת מיני דגן" שיצא

    בהוצאת מכון הר ברכה.

  • vlym_bmshvrh_-_by_pyqr_-_typh.jpg

    עולים במשורה מדיניות ישראל כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה 1956-1951

    מחבר אבי פיקאר

    שנת הוצאה:  2013

    עולים במשורה מדיניות ישראל כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה 1956-1951

    בהוצאת אוניברסיטת בן גוריון

     

    האם הפלתה מדינת ישראל את יהודי צפון אפריקה וערכה בהם 'סלקציה' בטרם עלו?

    עד כמה השפיעו דימויים ודעות קדומות על יהודי צפון אפריקה בקביעת מדיניות העלייה?

    מה עשתה מדינת ישראל כאשר התברר שמרוקו עומדת לסגור את שעריה?

    הספר עולים במשֹורה עוסק בשאלות אלו ורבות אחרות הקשורות למדיניותן של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית באשר לעליית יהודי צפון אפריקה מתום ימי 'העלייה ההמונית' ב=1951 ועד עצמאות תוניסיה  ומרוקו ב=1956. בשנים אלו גבר רצונם של יהודים רבים בצפון אפריקה לעלות לישראל, ובנסיבות ששררו אז אף היה אפשר, טכנית וחוקית, לארגן זאת, ואולם ישראל חששה אז מ'עלייה המונית' נוספת ומהשפעתה של עלייה כזו על כלכלתה ועל דמותה של מדינת ישראל. עקרון העלייה החופשית, שהמדינה הצהירה עליו, עמד למבחן קשה, והתחדדה הדילמה שבין בניין הארץ מכאן להצלת יהודי התפוצות מכאן. החשש שמרוקו ותוניסיה, שהתקדמו בעת ההיא במהירות לקראת עצמאות מדינית, ימנעו את יציאת היהודים לישראל, עשה את העלייה משם לדרמה מיוחדת במינה.  

    המדיניות כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה שיקפה את עמדתה המורכבת של מדינת ישראל כלפי יהודי ארצות האסלאם. לצד הרצון לשלבם בחברה הישראלית ביטאה מדיניות זו גם הסתייגות מאותם יהודים. במוקדו של  הספר נמצאת אפוא סוגיה טעונה מאוד, וכבר דובר בה לא מעט הן בשיח הציבורי והן במחקר, אך לא תמיד על בסיס של עובדות היסטוריות. אבי פיקאר חותר להציג את הסוגיה הזאת מנקודת מבט מאוזנת וסומך את סיפור הדברים וניתוחם על שפע של מקורות, מחקרים ותעודות.

     

    ד"ר אבי פיקאר הוא היסטוריון העוסק ביחסים בין-עדתיים בחברה הישראלית. הוא מלמד במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן ומתגורר בירוחם