החיפוש אחר ממלכת הגדעונים היהודית באתיופיה

ביתא ישראל, הקהילה היהודית של אתיופיה, מייצגת חלק מרתק בפסיפס של התפוצות היהודיות ברחבי העולם. קהילת ביתא ישראל שכנה בחלקה הצפוני של אתיופיה של ימינו, ופיתחה מנהגים יהודיים ייחודיים משלה, שונים, בחלקם, מאלה של המסורת הדתית הרבנית.

(צילום - בר קריבוס)

במשך מאות שנים, ובין היתר בשל המאבק הפוליטי בין קהילת ביתא ישראל לממלכה הסולומונית הנוצרית, סבלה הקהילה מרדיפות ואפליה. בעשורים האחרונים, כמעט כל קהילת ביתא ישראל עזבה את אתיופיה ועלתה למדינת ישראל.

בין המסורות הרבות של ביתא ישראל, בולט סיפורה של ממלכת הגדעונים, שכן זו הדוגמה היחידה המוכרת לנו לשלטון פוליטי יהודי בעת החדשה המוקדמת. השלטון של קהילת ביתא ישראל, שמרכזו בהרי סמן (סמיין, סימיאן) בצפון אתיופיה, היה לעיתים תחת חסותה ולעיתים במלחמה עם הממלכה הסולומונית הנוצרית, עד שהוכרע סופית ב-1626 לספירה.

זיכרון ממלכת הגדעונים הוא אבן יסוד בזהות של קהילת ביתא ישראל: מסורות לגבי מלחמותיה ומעשי גבורה ומסירות דתית אל מול ניצור כפוי הן מרכיב בולט במסורות שבעל פה. מספר אתרים קדושים ומרכזים דתיים של ביתא ישראל מנציחים מעשים כאלה. הזיכרון של מלכות ביתא ישראל בעבר ושל מאבקים אלה הם מרכיב מרכזי בשיח הקהילה לגבי הדינמיקה שלה מול החברה הנוצרית השלטת באתיופיה הסולומונית.

פרויקט משותף של אוניברסיטת בר-אילן (עם פרופ׳ בועז זיסו ופרופ׳ אהרן מאיר כמובילי הפרוייקט מטעם אוניברסיטת בר-אילן)

ואוניברסיטת המבורג (עם פרופ׳ אהרון באטס כמוביל הפרויקט מטעם אוניברסיטת המבורג) בוחן היבטים שונים הקשורים לממלכת הגדעונים. ד׳׳ר סופיה דגה-מולר, ד׳׳ר בר קריבוס וד׳׳ר אלעד וקסלר הם חברים מרכזיים בפרויקט.

לפרויקט מספר מטרות:

• לבחון באופן מקיף את המציאות הפיזית של ממלכת הגדעונים באמצעות חקר ארכיאולוגי, לראשונה, של אתרים מרכזיים הקשורים בה. אלה כוללים את בירתה מהמאה השבע עשרה, סגנת, ומעוזים נוספים ששימשו במלחמות בין ביתא ישראל לממלכה הסולומונית הנוצרית.

• לחקור כיצד עוצב הזיכרון של ממלכת הגדעונים וכיצד הוא שימש לאורך זמן בשיח הזהות של קהילת ביתא ישראל. מטרה שנייה זו תושג באמצעות בחינת מקורות טקסטואליים ומסורות שעברו בעל פה ועל ידי חקירה של אתרים (כולל אתרים דתיים) שזוהו, בתקופות מאוחרות יותר, כקשורים במלחמות בין קהילת ביתא ישראל לממלכה הסולומונית, תוך ביסוס הכרונולוגיה שלהם והתפתחותם לאורך זמן. תשומת לב מיוחדת תוקדש לחקר כנסיות במחוז ווגרה, אשר נוסדו מהמאה החמש עשרה ואילך כביטוי לניצחון הצבאי הסולומוני על קהילת ביתא ישראל.
• לשמש בסיס לפיתוח והרחבת מחקר זה ומחקרים ארכיאולוגיים נוספים באתיופיה.

עבודת שטח באתיופיה תחל בחודשים הקרובים!

לפרטים נוספים על הפרויקט צרו קשר עם צוות המחלקה עכשיו

(צילום - בר קריבוס)