פרופ' חנן אשל ז"ל

 פרופ' חנן אשל הלך לעולמו ביום כ"ד בניסן תש"ע (8 באפריל 2010), בגיל 52, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא נקבר בו ביום בבית העלמין בקיבוץ מעלה החמישה. חנן הותיר אחריו את אמו שולמית, את רעייתו אסתר, בן ובת ושלשה נכדים.

חנן נולד ברחובות בח' באב תשי"ח, 25 ביולי 1958,

למד בישיבה התיכונית  אור עציון ואת שירותו הצבאי

עשה בנח"ל בשנים 1980-1977, שם הכיר את אסתר, רעייתו לעתיד.

השניים נישאו בקשת שברמת הגולן וכעבור שנה עברו לעפרה, וחנן היה מדריך בבית ספר שדה שבמקום עד שנת 1988 .

במקביל לעבודת ההדרכה, החל חנן בשנת 1982 ללמוד ארכיאולוגיה ותולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, וגמר בהצטיינות את לימודיו לתואר הראשון ולתואר השני.

את עבודת המוסמך שלו כתב על הקמתם המשוערת של המקדשים לאלוהי ישראל בבית אל ובשומרון לאחר חורבן הבית הראשון (בהדרכת פרופ' ישראל אפעל), ואת עבודת הדוקטור, שהוגשה ב 1994, כתב על השומרונים בתקופות הפרסית וההלניסטית (בהדרכת פרופ' אפעל ופרופ' דניאל שוורץ). אחרי שנה של בתר-דוקטוראט כמרצה אורח באוניברסיטת הרווארד, מונה חנן בשנת 1996 למרצה בכיר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן, ותוך שלוש שנים קודם לדרגת פרופסור חבר במחלקה זו. הוא שימש ראש המחלקה בשנים 2002-2004 וסמוך למותו קודם לדרגת פרופסור מן המניין.

בצד התמסרותו למחקר והישגיו המדעיים, שבזכותם זכה חנן לקידום כה מהיר במסלול האקדמי, הוא ניאות לקבל על עצמו תפקידים ציבוריים ושימש מנהל מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה באוניברסיטת בר-אילן, היה חבר במערכת המדעית של פרסומי יד בן-צבי, חבר במערכת ה- Israel Numismatic Journal, חבר במערכת המדעית של סדרת מחקרי יהודה ושומרון, חבר במועצת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה וחבר בוועדת השמות הממשלתית.

חנן היה מומחה בעל שם עולמי בארכיאולוגיה והיסטוריה שלי ימי הבית הראשון וימי הבית השני. תחומי מחקריו עסקו בין היתר במגילות ים המלח, באתר היישוב בקומראן, במרד בר-כוכבא, בנומיסמטיקה וכן בגיאוגרפיה היסטורית.

חנן ניהל חפירות ארכיאולוגיות במערות המפלט בכתף יריחו (עם בועז זיסו), שם גילה בין היתר מסמכים מן התקופה הפרסית וימי בר-כוכבא. בחפירתו ב'מערת הסלע' שבנחל חבר העילי (עם דוד עמית) נמצא סלע (טטראדרכמה) הכסף הראשון של בר-כוכבא שהתגלה אי-פעם בחפירה ארכיאולוגית. הוא חפר גם בחורבת יתיר בדרום הר חברון (עם ג'ודי מגנס ואלי שנהב) שבה נחשפה בין השאר כנסייה שבה פסיפס נדיר הנושא עיטורים מאגיים. בסקר שעשה חנן במערת אל-ג'י שבנחל מכמש (עם בועז זיסו) נמצאו מטבעות של אליה קפיטולינה יחד עם מטבעות של בר כוכבא - ממצא המעיד שהעיר הרומית הוקמה לפני המרד. בשנים האחרונות ניהל משלחות מחקר בקומראן (עם מגן ברושי), חפר במערות מפלט

בסביבות עין גדי (עם רועי פורת ואחרים) והנחה סקר של המערות לאורך מצוק ההעתקים שבין קומראן לעין גדי (עם עמוס פרומקין).

כמחבר פורה וחוקר בעל כושר אינטלקטואלי אדיר, חנן חיבר וערך מספר ספרי מחקר ופרסם מעל 200 מאמרים. בין ספריו: מגילות קומראן והמדינה החשמונאית (בעברית ואנגלית), מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא (שני כרכים. השני שבהם, שנכתב יחד עם רועי פורת, יצא לאור בדיוק חודשיים לפני פטירתו), קובץ מאמרים בימי בית חשמונאי. בשנתו האחרונה, שבה עבד ללא ליאות למרות שמצבו הבריאותי הלך והורע, חיבר חנן גם שלשה מדריכי שדה (בהוצאת כרטא, בעברית ובאנגלית) למצדה, קומראן ועין גדי. כמה ממחקריו הבולטים של חנן נערכו ופורסמו יחד עם רעייתו ושותפתו הנאמנה, ד"ר אסתר אשל, מומחית בעלת שם לפליאוגרפיה ואפיגרפיה ומרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

רבים ומגוונים היו התכונות והכישרונות שבהם נתברך חנן: זיכרון מבריק ותפיסה מהירה, אינטואיציה נדירה ויכולת להתמקד בדברים החשובים באמת, אהבת הספר ואהבת השדה, חריצות ואמביציה ללא גבולות, כושר עבודה אדיר. אך לא פחות מאלה הוא ניחן בסגולות נדירות של חבר טוב ושל מורה היודע להרביץ תורה בתלמידיו ולהיות קשוב לצרכיהם. חנן דאג לתלמידיו, ידע לטפחם ולקדמם ולהביאם, לעתים ממש בכוח, אל קו הגמר. רבים מעמיתיו ומתלמידיו יודעים היטב כי בזכותו של חנן הם הגיעו לאן שהגיעו בקריירה האקדמית שלהם.

לעיסוקו והתמחותו בחקר המגילות הגנוזות מקומראן, הגיע חנן מכוחם של סקרנותו המדעית, יכולתו לשלב תחומי מחקר שונים והאינטואיציה שבה התברך. ואכן, תוך זמן קצר הפך חנן לחוקר בולט בקהילה הבינלאומית הגדולה והותיקה של חוקרי המגילות. בהקדמה לספרו על מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, מספר חנן על מקרה שאירע בראשית דרכו בעולם המגילות, בשנת 1987. הוא השתתף בכינוס מדעי לציון 40 שנה לגילוין של המגילות הראשונות, ושם עמד על הנתק הקיים בין חוקרי המגילות לבין הארכיאולוגים. כמי שכבר אז היה מצוי בשני העולמות, נטל חנן על עצמו את המשימה שאותה הגדיר במילותיו: "לעדכן את חוקרי קומראן בכל הקשור לתגליות הארכאולוגיות, ולספר לארכאולוגים מה כתוב במגילות".

למשימה כפולה זו הקדיש חנן חלק ניכר מזמנו ב 23 השנים שחלפו מאז אותו אירוע. היו אלו שנים של יצירה פורייה וחדשנית בחקר המגילות ובחקר מרד בר כוכבא. דוגמה מובהקת נוספת לאינטואיציה המחקרית של חנן אפשר היה לשמוע בהרצאתו האחרונה - בקונגרס הארכיאולוגי שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון, במושב שהוקדש למלאת 50 שנה ל"מבצע מדבר יהודה" - הרצאה שאליה קם חנן ממיטת חוליו בכוחות על-אנושיים, שבועיים בדיוק לפני מותו. חברים רשמו מפיו את ההרצאה והוא עוד הספיק לערוך אותה וזכה לנחת רוח בימיו האחרונים בראותו אותה מעומדת בדפוס. ההרצאה פורסמה במוסף תרבות וספרות של עיתון הארץ יום אחד לאחר מותו. היא נשאה אופי של סיפור מדעי-בלשי מרתק על קטעים מספר במדבר ופרשיות תפילין, שמעורבים בו ארכיאולוגים, בדואים ופרס, עוף דורס מדברי שדאג לדור ההמשך וריפד את קינו בקרעי הקלף.

כתבו: דוד עמית ובועז זיסו

רשימת פרסומים של חנן אשל ז"ל