חקר זרעים מהעבר ישפיע על החקלאות בעתיד | פרופ' אהוד וייס
אלבום
המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן היא המעבדה היחידה בארץ שחוקרת פירות וזרעים משחר ההיסטוריה במטרה להשפיע על פיתוח חקלאות העתיד.
מי המציא את החומוס? ומה מלמדים אותנו זרעי הפירות על ההיסטוריה? במעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית של הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן חוקרים שרידי זרעים ששרדו משחר ההיסטוריה במטרה ללמוד על העבר וגם להבין כיצד ניתן לפתח זנים של פירות וירקות עמידים לטובת החקלאות של העתיד.
לדוגמה, ממצא ארכיאולוגי שהתגלה בתוך ארמון מתקופת הברונזה המאוחרת בתל בית שמש, חשף מין של צמח ששרד לאורך ההיסטוריה רק בשני מקומות בעולם: בית שמש וכרתים. ממצא זה חשף פרטים על הקשרים הפוליטיים ואולי אפילו משפחתיים בין הארמון בישראל לארמון בכרתים. דוגמה נוספת, משרידים של גרגרי חומוס שהתגלו במערות מדבר יהודה, למדו החוקרים כי מקורו של החומוס היבש הקדום ביותר בעולם הגיע מארץ ישראל.
לדברי ראש המעבדה, פרופ' אהוד ויס, בזרעים ששרדו אלפי שנים קיים גן שיכול לגרום לצמח לשרוד עם צריכה מעטה של מים, או גן שפיתח חסינות ועמידות לפטריות או נגד קור. גילויו של גן זה יוכל לשמש מחקר שיעסוק בפיתוח זנים חדשים עמידים יותר בעתיד.
מי המציא את החומוס? ומה מלמדים אותנו זרעי הפירות על ההיסטוריה? במעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית של הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן חוקרים שרידי זרעים ששרדו משחר ההיסטוריה במטרה ללמוד על העבר וגם להבין כיצד ניתן לפתח זנים של פירות וירקות עמידים לטובת החקלאות של העתיד.
לדוגמה, ממצא ארכיאולוגי שהתגלה בתוך ארמון מתקופת הברונזה המאוחרת בתל בית שמש, חשף מין של צמח ששרד לאורך ההיסטוריה רק בשני מקומות בעולם: בית שמש וכרתים. ממצא זה חשף פרטים על הקשרים הפוליטיים ואולי אפילו משפחתיים בין הארמון בישראל לארמון בכרתים. דוגמה נוספת, משרידים של גרגרי חומוס שהתגלו במערות מדבר יהודה, למדו החוקרים כי מקורו של החומוס היבש הקדום ביותר בעולם הגיע מארץ ישראל.
לדברי ראש המעבדה, פרופ' אהוד ויס, בזרעים ששרדו אלפי שנים קיים גן שיכול לגרום לצמח לשרוד עם צריכה מעטה של מים, או גן שפיתח חסינות ועמידות לפטריות או נגד קור. גילויו של גן זה יוכל לשמש מחקר שיעסוק בפיתוח זנים חדשים עמידים יותר בעתיד.
Last Updated Date : 07/06/2023
