פרסומים

  • 598615_450895724972571_1688163176_n.jpg
    שון אסטר זליג
  • MEZADA.jpg
    פרופ' חנן אשל ז"ל
    רוב רובו של המכלול הבנוי הנראה כיום במצדה הוא שרידי הבנייה של המלך הורדוס, ששלט בשנים 4-37 לפנה"ס. כעבור שני דורות בלבד או פחות, בשנת 73 או בשנת 74 לספירה, הותקפה מצדה ורוב מבניה נהרסו בידי פלביוס סילבה, מושל פרובינציית יהודה ומפקד הלגיון הרומאי העשירי. מה שלא הרסו הרומאים חוסל בידי מגיני מצדה עצמם בשלהי המצור.מצדה היתה מאוכלסת כמעט מאתיים שנה. בזכות החפירות הנרחבות, בעיקר חפירותיו של יגאל ידין בשנים 1963-1965, המבקר במצדה כיום עשוי לפגוש שרידים משלוש תקופותיה: מצדה השלווה הנשמרת בידי כוח צבאי קטן המונה כעשרים חייל; מצדה בעת מגוריו של...
  • ein gedi.jpg
    פרופ' חנן אשל ז"ל

    עין-גדי הוא נווה-המדבר הגדול ביותר בגדה המערבית של ים המלח. בנווה-מדבר עין-גדי נובעים ארבעה מעיינות השופעים יחדיו 3 מיליון מ"ק מים בשנה. המיקום, הטמפרטורות הגבוהות ושפע המים הם כר פורה למגוון רחב של צמחייה ובעלי-חיים, קצתם נדירים מאוד.

    היישוב בעין-גדי קדום מאוד - ראשיתו בתקופה הכלקוליתית, באלף הרביעי לפני הספירה. הוא נזכר במקרא, בתיאור מנוסתו של דוד מפני שאול המלך. נראה שמתחילת המאה ה-7 לפה"ס הייתה עין-גדי מיושבת ברציפות כ-1,400 שנים. בעת החפירות שנערכו בתל גורן (1961-1965), התל העתיק של עין-גדי, נחשפו שכבות למן שלהי ימי הבית הראשון (שלהי המאה ה-7...

  • atroge_amar.jpg
    זהר עמר

    אתרוגי ארץ ישראל, תל אביב תשע"א.

    חיבור זה עוסק בהתחקות אחר צאצאי אתרוגי ארץ-ישראל המסורתיים וגלגוליהם בימינו. האתרוגים שנזכרו בספרות חז"ל ובמקורות מאוחרים יותר היו ידועים כפירות מאכל, לרוב חסרי פיטם, שעשויים להגיע למשקל של כארבעה ק"ג. במשך מאות בשנים נהגו יהודי ארץ-ישראל להשתמש באתרוגים אלה לשם קיום מצוות נטילת ארבעת המינים, שעדיין גדלו בעת החדשה  בהרי צפת, בהרי ירושלים, בשכם, ביריחו ובאם אלפחם. אתרוגים אלה נחשבו בלתי מורכבים.
    זהו סיפורם של דמויות מופת בודדות שפעלו במסירות למען שימור...

  • HAMSHET_MINI_internt_3.jpg
    זהר עמר

    חמשת מיני דגן, הר ברכה תשע"א 

    קובץ זה עוסק במגוון נושאים הקשורים למיני דגני התרבות שהיו שכיחים בעולם הקדום בכלל ובארץ-ישראל בפרט מנקודת מבט היסטורית, הלכתית ורעיונית.

    חלקו הראשון מתמקד בסקירת כל המסורות והצעות החוקרים בדבר זיהוי חמשת מיני דגן - כלומר החיטה, השעורה, הכוסמת, השיפון ושיבולת שועל - קבוצת גידולים חשובה בסל המזון הבסיסי ובעלת מעמד הלכתי מרכזי. בקובץ עמדנו על המדדים המאפיינים את הקבוצה הזאת משאר הדגניים, ביקשנו להגדיר מהו "חמץ", מה מקומו של הגלוטן...

  • Ir_Bereii_cover.jpg
    קובי כהן-הטב, אסף זלצר, דורון בר- עורכים
    כהן-הטב, ק., זלצר, א., בר, ד. (עורכים), 2011. עיר בראי מחקרה: מחקרים בגיאוגרפיה-היסטורית תרבותית של ירושלים לדורותיה, הוצאת מאגנס ומכון שכטר למדעי היהדות, ירושלים.

     

    'עיר בראי מחקרה' מדגים את מגוון נושאי המחקר ואת כיווני הדיון המייחדים את הגאוגרפיים ההיסטוריים בעשור האחרון. רוב המאמרים עוסקים בהתפתחותה של ירושלים בעת החדשה, ולצדם גם מחקרים על שלהי העת העתיקה ועל התקופה המוסלמית המאוחרת. הנושאים הנידונים הם בתי תפילה יהודיים,...

  • Rasm-covercontent.jpg
    אבי פאוסט, עדי ארליך

    דוח החפירה של חירבת ראסם (2011)   Oxford: Archaeopress

    זהו הדו"ח הסופי על חפירות ח' א-רסם, שהתקיימו מטעם המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה בשנים 1997 - 2003.

    ח' א-רסם הוא אתר כפרי השוכן בראש גבעה נישאה, כק"מ מדרום-דרום מערב לתל עזקה ובסמיכות לעמק האלה. באתר התגלו שרידים ממגוון תקופות, אך עיקרו של הממצא הוא מן התקופה ההלניסטית ודומה כי אז התקיים במקום מבנה מרכזי ששטחו הכללי הוא כ 30 על 30 מ', וסביבו מבנים נוספים.

    מהממצאים עולה כי...

  • QMERAN 1.jpg
    פרופ' חנן אשל ז"ל

    מגילות ים המלח הן ללא ספק התגלית החשובה ביותר שנחשפה בישראל בתחום המקרא ותולדות היהדות והנצרות" (י' ידין). קטעים מכתשע- מאות מגילות שונות מתקופת בית שני נתגלו באחת-עשרה מערות בקומראן בשנים 1947-1956. המגילות הראשונות מקומראן נמצאו בשנת 1947 בידי שני רועים בדווים משבט התעמרה. המרכז הקהילתי בקומראן נחפר, וסמוך לו מצוי מרכז המבקרים של הגן הלאומי קומראן. חברי כת ה'יחד', הקרויה כיום 'כת קומראן', היו יהודים שעזבו את ירושלים וערים אחרות ביהודה והלכו לחיות בקומראן שעל גדתו המערבית של ים המלח. הם פיתחו פילוסופיה ייחודית ואורח חיים קפדני. מדי בוקר, לפני עלות השחר נאספו אנשי...