ממצאים ארכיאולוגים בימי דוד ?

תאריך: 

======================================================================

שאלה: 

אשמח לקבל הכוונה לחומרים על ממצאים ארכיאולוגיים בימי דוד.

גליית

======================================================================= 

 התשובה:

פרופ' אבי פאוסט משיב:

 

קשה לענות בקיצור לשאלה זו, כי התשובה תלוייה בין היתר בכרונולוגיה אותה מאמץ החוקר, ובהמשך אנסה להסביר את הדברים. בנוסף, מאחר וממצאים יש מכל תקופה, אני מניח שהשואלת אינה מבקשת לדעת האם יש ממצאים כלשהם מתקופת דוד, אלא האם הממצאים תואמים לתיאור המקראי או האם יש ממצאים מרשימים ומפוארים מתקופה זו.

 

 

ולתשובה: לפי הכרונולוגיה המקראית, שאינה קשורה לממצאים הארכיאולוגיים או לעדויות ההיסטוריות, דוד מלך ככל הנראה במהלך המחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס (אפשר לשחק קצת עם הנתונים, אך לא הרבה). השאלה היא לפיכך מהם הממצאים הארכיאולוגיים המתוארכים לתקופה זו. לדעת מרבית החוקרים המאה העשירית לפנה"ס היא השלב הראשון של התקופה המכונה בפי הארכיאולוגים תקופת הברזל 2א (התקופה מתחילה אי שם במחצית הראשונה של המאה). מתקופה זו, כמו מתקופות אחרות כמובן, יש שפע של ממצאים ארכיאולוגיים, אך לענייננו חשוב לציין שהעדויות כוללות ממצאים (דוגמת מבנים ציבוריים, ביצורים עירוניים, ואף שינויים בדגמי יישוב, ועוד) המעידים על קיומה של ממלכה בארץ ישראל. גם אם לא תמיד ניתן לקשור את הממצאים באופן ישיר לדמות היסטורית כזו או אחרת, עצם קיומם של הממצאים מלמד לדעת מרבית החוקרים על קיומה של ישות פוליטית מורכבת במאה העשירית לפנה"ס, וזאת בימי דוד (ו\או שלמה) על פי הכרונולוגיה המקראית.

ואולם, כפי שכבר רמזתי, יש מחלוקת על הכרונולוגיה של ארץ-ישראל בתקופה זו, וחשוב לפיכך להדגיש כי יש גישה אחרת, ולפיה מתחילה התקופה הארכיאולוגית המוכרת כתקופת הברזל 2א (ובה השרידים שהוזכרו לעיל) רק לקראת סוף המאה העשירית לפנה"ס. על פי גישה זו, הידועה גם כ"כרונולוגיה הנמוכה", המחצית הראשונה של המאה הי' לפנה"ס שייכת עדיין לתקופה המכונה בידי הארכיאולוגים תקופת הברזל 1. מתקופה זו (תקופת הברזל 1) יש אמנם שרידים ארכיאולוגים רבים, אך אין שרידים היכולים להעיד על קיומה של ממלכה בחבלי ההר של ארץ-ישראל (שכן המבנים הציבוריים והביצורים אותם מתארכים שאר החוקרים למחצית הראשונה של המאה העשירית, מתוארכים בידי החוקרים המאמצים את הכרונולוגיה הנמוכה לתקופה שלאחר דוד ושלמה – לסופה של המאה העשירית ואפילו למאה התשיעית לפנה"ס). אם אכן נכונה הכרונולוגיה הנמוכה הרי שקשה לזהות בממצא הארכיאולוגי שרידים מרשימים מהתקופה בה לפי הכרונולוגיה המקראית אמור היה לפעול דוד. חשוב להדגיש כמובן שגם לפי החוקרים האוחזים בכרונולוגיה הנמוכה יש לא מעט שרידים מתקופתו של דוד (כלומר מראשית, או מהמחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס), אלא שמדובר בשרידים דלים יחסית, שאינם מתאימים לקיומה של ממלכה.

 

יתרה מזו, לעתים יש גם מחלוקות נקודותיות ביחס לתיארוך ממצאים אלו או אחרים, וגם אם הויכוח הוא על עשרות שנים בלבד הרי שיש לו השלכות חריפות ביחס לייחוס הממצאים לימי דוד ושלמה. כך למשל הציעה אילת מזר כי חשפה את ארמונו של דוד בירושלים, בעוד שחוקרים אחרים (עמיחי מזר והחתום מעלה) מקדימים את המבנה ולפיכך דוחים את ההצעה כי זה הארמון שנבנה עבור דוד (ויש גם המאחרים את  בניית המבנה, למשל ישראל פינקלשטיין). דוגמא מפורסמת נוספת היא ח' קייפא. יוסף גרפינקל סבור כי חשף במקום עיר מימי דוד, בעוד שאחרים טוענים כי היישוב התקיים לפני זמנו של דוד  ( לאחרונה הציע ישראל פינקלשטיין כי ייתכן שהיישוב הוקם בזמן שאול).  בכל מקרה, חשוב לציין שמרבית הארכיאולוגים אוחזים בכרונולוגיה הקונבנציונלית ( עם תיקונים קלים, בעקבות עמיחי מזר), ולפיכך סבורים מרביתם כי יש לא מעט שרידים (כולל ביצורים וכו') אותם אפשר לתארך לתקופה בה אמור היה דוד לפעול.

 

לסיום, אציין שקשה מאד לזהות אישים בממצא הארכיאולוגי, ואף קשה לתארך ממצאים לפרק זמן קצר של עשרות שנים, ולפיכך בדרך כלל אין הארכיאולוגים מחפשים את דוד או את שלמה, אלא בוחנים במבט רחב יותר את הממצאים ושואלים האם מתאימים לתיאור המקראי אודות אותה תקופה והפעילות שהיתה אמורה להתקיים בה. מאחר וכך, הרי שלדעתי בדרך כלל אין טעם בחיפוש אחר שריד זה או אחר "מימי דוד", ועל המחקר להתמקד בזיהוי תהליכים, דוגמת תהליכים של מורכבות חברתית, שינויים יישוביים ועוד. אין מדובר באיתור פריט זה או אחר, ואפילו לא בזיהוי מבנה מסויים, אותו\ם ניתן לתארך לימי דוד, אלא, למשל, בזיהוי תהליכים רבי שנים בהם הוקמו למשל יישובים מסויימים באזורים אחדים, בעוד שאתרים באזורים אחרים ניטשו, הדלדלו או שינו את אופיים (או תהליכים של שינוי בתרבות החומרית – שינויים כאלו נובעים בדרך כלל משינויים חברתיים). בחינה של מגוון תהליכים שונים, והצלבתם, תספק לנו מידע טוב יותר על ימי דוד ושלמה (ועל כל תקופה אחרת) מאשר חיפוש פריט, חפץ או מבנה כזה או אחר. אין זה המקום, במסגרת תשובה קצרה זו, לדיון מפורט במגוון התהליכים שהתרחשו בארץ-ישראל בתקופה הנדונה, אך אציין שלדעתי הם מעידים על שינוי חברתי משמעותי ועל קיומה של ממלכה בתקופה הנדונה. אין בממצאים בכדי לספק את שמם של האישים שהיו מעורבים בתהליך, אך לדעתי קישורן של הדמויות המוזכרות במקרא לתהליכי השינוי החברתי הנו יותר מסביר.

 

בברכה, 

פרופ' אבי פאוסט

המחלקה ללמודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר אילן