ילדי הזמן: עליית הנוער 1948-1933

untitled.jpg
דבורה הכהן

ירושלים, תשע"ב הוצאת יד יצחק בן צבי, בשיתוף מכון בן גוריון לחקר ישראל

והציונות קרית שדה בוקר, אוניברסיטטת בן גריון ויד ושם.

 

ביום חורף קר בפברואר 1934 יצאו מבתיהם 43 נערים ונערות עמוסי מזוודות וצרורות. ברציף תחנת הרכבת בברלין קיבל את פניהם המדריך של 'עליית הנוער', והילדים נפרדו מהוריהם.

בגרמניה נשארו ההורים ובלבם דאגה עמוקה מפני הבאות: ספק אם שיערו שהם רואים את ילדיהם זו הפעם האחרונה. זהו סיפורה של קבוצה אחת מתוך כשלושים אלף ילדים ובני נוער שהועברו או הוברחו בין 1933 ל 1948- מאירופה ומארצות המזרח לארץ ישראל באמצעות 'עליית הנוער'. ספר זה הוא פרי מחקר מקיף ומעמיק הבוחן את 'עליית הנוער', ארגון חדש ומיוחד בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, שנטל על עצמו את האחריות לעלייתם ולקליטתם של ילדים ונערים עולים שבאו בגפם, רובם בלא הורים ומשפחה, והתחייב לשאת בנטל הכרוך בחינוכם ובמחייתם. ספר זה מגולל את תולדות המפעל האדיר הזה. גורל הילדים מאיר זווית יוחדת בנוראות השואה. כיצד נקלטו הילדים הללו בארץ

ישראל? מה היה ייחודה של 'עליית הנוער'? עם אלו קשיים נאלצה להתמודד? מדוע הייתה מעורבת במאבקים עם

תנועות ואישים שונים ביישוב? שאלות אלו ואחרות נדונות בספר זה המבוסס על מקורות ומסמכים שמתפרסמים

כאן לראשונה.