שאלה: האם הארכיאולוגיה יכולה לאשר או להפריך את קיומם של דוד ושלמה?

תאריך: 

 =====================================================================

השאלה:

האם הארכיאולוגיה יכולה לאשר או להפריך את קיומם של דוד ושלמה?

                                                                                                                       שאלתו של אורי קראוסהר

======================================================================

התשובה:

פרופ' אבי פאוסט משיב: 

הויכוח אודות קיומה של הממלכה המאוחדת רחב מכדי שניתן יהיה להתייחס אליו במסגרת תשובה קצרה, ולכן אשתדל להצטמצם ואתייחס לשאלה במובנה הצר ביותר (ותוך הסתכנות בכך שהתשובה תהיה חלקית ופשטנית).

ראשית, חשוב להדגיש כי הארכיאולוגיה, מטבעה, מותאמת יותר לדון בתהליכים ארוכי טווח ולבחון מבנים וארגונים חברתיים, מאשר לזהות ארועים קצרי טווח, ובוודאי שאינה בנוייה לזהות אישים ("פרטים"). כמובן שניתן לקבל תשובה עקיפה על שאלת ההיסטוריות של מאורעות (או אישים) אלו ואחרים באמצעות בדיקתם של תהליכים ארוכי טווח, ובחינה האם המאורע הנדון משתלב ומתאים לתהליכים הכלליים יותר. בשל תכונה זו של הארכיאולוגיה, ומאחר ומרבית המתעניינים (וחלק ניכר מהעוסקים) בתחום עדיין מתעניינים בעיקר בשאלות "היסטוריות" (במשמעות של מאורעות ואישים), מרבים החוקרים להשתמש בארכיאולוגיה במטרה ליצור תמונה היסטורית כללית, ולפיה לראות עד כמה נראים התיאורים ההיסטוריים "סבירים" ו\או  "אפשריים".

במילים אחרות, הארכיאולוגיה מספקת תמונה כללית על המציאות ההיסטורית במאה הי' לפנה"ס - התקופה בה היתה אמורה להתקיים הממלכה המאוחדת - ואז ניתן לראות האם דוד ושלמה (כפי שהם מתוארים בתנ"ך) משתלבים בתוך תמונה זו. ואכן, עיקר הויכוח במחקר אודות הממלכה המאוחדת נסוב סביב המציאות העולה מהממצא הארכיאולוגי - האם הוא מתאים לקיומה של אימפריה, או לפחות של "מדינה" (במשמעות האנתרופולוגית של המילה), או לא. הדעות בעניין זה חלוקות. מרבית החוקרים, וביניהם כותב שורות אלו, סבורים (עדין?) כי הממצאים מלמדים על קיומה של ישות פוליטית מורכבת בתקופה זו (מבלי להכנס לשאלת ההתאמה בין אופיה וגבולותיה של ישות זו לבין התיאור המקראי של הממלכה המאוחדת). עם זאת, יש חוקרים לא מעטים הסבורים כי בתקופה זו לא התקיימה באזור ההר של ארץ-ישראל "מדינה". הגורם המרכזי לויכוח בין הארכיאולוגים נובע מכך שיש כיום מחלוקת בנוגע לתיארוך המוחלט של השכבות הארכיאולוגיות שבאופן מסורתי תוארכו למאה הי' לפנה"ס, ובמילים אחרות לתקופת דוד ושלמה. אם צודקים התומכים בכרונולוגיה הקונבנציונלית (גם אם בשינויים קלים) הרי שבמאה הי' יש שרידים רבים המעידים על ארגון פוליטי מורכב, ולפיכך סביר כי התקיימה ממלכה בתקופה זו. ואולם, אם צודקים מבקריה של כרונולוגיה זו, הרי שהממצאים החומריים מעידים על קיומה של חברה פשוטה, ללא מבני ציבור, ביצורים, וכו', ולפיכך אין כל עדות לקיומו של גוף פוליטי מורכב במאה הי' לפנה"ס, והתיאור המקראי אודות הממלכה המאוחדת כלל אינו אמין. עם זאת, חשוב לזכור שגישה זו מספקת בדרך כלל תשובה עקיפה בלבד לשאלת קיומם של דוד ושלמה.

מעניין לפיכך כי דווקא בכל הנוגע לקיומו של דוד האיש, נראה שאין ויכוח בין הארכיאולוגים (למרות שבין חוקרי המקרא יש בודדים, או לפחות היו, המערערים על כך). המונח "בית דוד", כשמה של שושלת מלכותית, התגלה בכתובות מן המאה הט' לפנה"ס. אם בתקופה זו כבר היתה מוכרת שושלת מלכים שהתייחסה לדוד כמייסדה, הרי שברור למדי כי היה קיים אדם בשם דוד שייסד שושלת מלכותית. עם זאת, מה היה תחום שלטונו של אותו "דוד", כיצד שלט, ושאלות נוספות, נותרות כשאלות פתוחות, והתשובות שנותנים להן חוקרים שונים מבוססות על תפיסתם הכללית את מהותה של התקופה, ולא על עדות ישירה הקשורה לדמותו ההיסטורית של דוד.

כהערת סיום אציין שלמרות חשיבותן של השאלות ההיסטוריות העוסקות במאורעות ואישים, והעניין הרב שהן (באופן טבעי) מעוררות, הן מהוות רק חלק קטנטן ממגוון השאלות הארכיאולוגיות בהן אנו עוסקים - ומדובר  דווקא באותו חלק שהממצאים הארכיאולוגים אינם מספקים לו בדרך כלל תשובה ישירה. הממצאים מספקים שפע של חומר דווקא על עניינים אחרים, הקשורים בחברה ובתהליכים חברתיים, ועלינו להשקיע בשאלות אלו (הגם שהן לכאורה "לא מעניינות") יותר תשומת לב. אוסיף שבאופן אירוני דווקא ההתעלמות מהשאלות החברתיות היא גם זו שפוגעת בסיכויינו לענות על השאלות ה"היסטוריות", דוגמת שאלת קיומה של הממלכה המאוחדת. אחרי הכל, על קיומה של ממלכה ניתן ללמוד באמצעות זיהויים של מספר פרמטרים, מרביתם חברתיים (דוגמת ריבוד חברתי), ולא רק באמצעות גילוי של התייחסות ישירה לעומד בראשה של אותה ממלכה (התייחסות שכפי שכבר ראינו, קשה מאד למצוא). לא רק שההתעלמות משאלות חברתיות ולכאורה לא מעניינות אלו אינה ראוייה, אלא שהדבר פוגע באפשרותנו לענות על השאלות ה"מעניינות" לכאורה.

אבי פאוסט, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס), אוניברסיטת בר-אילן

 

לקריאה נוספת בשאלת קיומה או אי-קיומה של הממלכה המאוחדת, ראו למשל:

מזר, ע', תשנ"ח, הערכת תקופת המלוכה המאוחדת לאור הממצא הארכיאולוגי, בתוך א' פאוסט וא' ברוך (עורכים), חידושים בחקר ירושלים: דברי הכנס השלישי, רמת-גן, מרכז רנרט ללימודי ירושלים, עמ' 60 - 68.

מזר, ע', תשס"ה, ירושלים במאה העשירית לפסה"נ: הכוס החצי מלאה, בתוך א' ברוך וא' פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים: דברי הכנס העשירי, רמת-גן: מרכז רנרט ללימודי ירושלים, עמ' 11 - 22.

פינקלשטיין, י', וסילברמן, נ"א, תשס"ג, ראשית ישראל: ארכיאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, עמ' 131 - 151.

פינקלשטיין, י', וסילברמן, נ"א, תשס"ו, דוד ושלמה: בין מציאות היסטורית למיתוס, תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.

לכיוון אחר לבחינת קיומה או אי קיומה של הממלכה המאוחדת, ראו למשל:

פאוסט, א', תשס"ה, הממלכה המאוחדת ואנתרופולוגיה: הערה לויכוח על מעמדה האפשרי של ירושלים כבירה, בתוך א' ברוך וא' פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים: דברי הכנס העשירי, רמת-גן: מרכז רנרט ללימודי ירושלים, עמ' 23 - 36.

להצעה לכיוון מחקרי חדש (לארכיאולוגיה המקראית), ראו למשל:

בונימוביץ, ש', ופאוסט, א', תשס"ט, הארכיאולוגיה של תקופת המקרא בשנות האלפיים: לקראת דיאלוג מחודש בין הארכיאולוגיה והמקרא, בתוך א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים: דברי הכנס הארבעה-עשר, רמת-גן: מרכז רנרט ללימודי ירושלים, עמ' 7 - 23.