מגילת אסתר ובניין בית שני - כרונולוגיה אקדמיה מול מסורת

תאריך: 

 

======================================================================

 

שאלה: 

 

שלום,

קראתי בוויקיפדיה על מגילת אסתר ובניין בית המקדש השני, ומצוינים שם התאריכים הבאים (לפנה"ס):

 

חז"ל

מחקר

מגילת אסתר

368

482

הקמת בית שני

350

516

האם תוכלו להפנות אותי אל המחקרים העוסקים בנושא? לא מצויין שם על מה הם התבססו...
 
תודה רבה
מירים

 

======================================================================= 

 התשובה:

ד"ר יגאל לוין משיב:

 

שלום רב,

 

האמת היא, שיש הסבר מאוד מפורט בהמשך אותו ערך ב"ויקיפדיה", תחת הכותרת "הרקע ההיסטורי של המגילה", אבל אנסה להסביר באופן קצת אחר. יש פער של כמאתיים שנה בין הכרונולוגיה ה"יהודית המסורתית" של הארועים המופיעים בתנ"ך  ובין הכרונולוגיה המקובלת במחקר האקדמי המודרני. פער זה נוצר בגלל כמה סיבות, אבל בעיקר בגלל שהמחקר המודרני מכיר ולוקח בחשבון מספר רב מאוד של מקורות היסטוריים, שעורכי הכרונולוגיה היהודית לא הכירו או לא לקחו בחשבון. הבסיס לכרונולוגיה "היהודית המסורתית" היא ספר בשם "סדר עולם רבה", שנכתב סביב שנת 800 לספירה, ושלמעשה מסכם את קורות הדורות מבריאת העולם ועד ימיו, דרך התנ"ך ומקורות חז"ל. וכך, למשל, הספר הזה אינו לוקח בחשבון שהיו יותר ממלך פרסי אחד בשם כורש, יותר מאחד בשם דרויוש ויותר מאחד בשם ארתחשסתא, כאשר המחקר המודרני, הנסמך גם על כותובות פרסיות ובבליות וגם על היסטוריונים יוניים בני התקופה, יודע שהיו שלשה מלכים, שנשאו בכל אחד מאותם שמות, ושהיה גם מלך בשם כנבוזי, שהיה בנו של כורש הגדול, שלא נזכר בתנ"ך כלל. וכך, "מכווץ" סדר עולם רבה את תקופת שלטון האמפריה הפרסית מ-200 שנים לכ- 50 שנה. לכן, אם ספר עזרא ו', ט"ו אומר שבית המקדש השני נחנך בשנתו הששית של דריוש מלך פרס, המחקר ממקם ארוע זה בשנת 516/5 לפנה"ס, ואילו סדר עולם רבה מאחר את הארוע הזה בקרוב למאתיים שנה. יש גם פערים נוספים.

 

עניין ספור המגילה הוא עוד יותר מורכב, שכן לא לגמרי ברור מי הוא אותו מלך אחשורוש הנזכר. מסורת חז"ל הניחה שמדובר במלך שמלך בזמן גלות בבל, כאשר בית המקדש בירושלים עמד בחרבנו, ואפילו ראו באחשורוש ואסתר את הוריו של כורש, המלך הפרסי שאפשר ליהודים לשוב מבבל ולבנות את בית המקדש. המחקר ההיסטורי יודע שלפני מלכות כורש פשוט לא היתה ממלכה פרסית שהשתרעה "מהודו ועד כוש", אולם כל המתואר במגילה מתאים מאוד לרקע ההיסטורי של האמפריה הפרסית שיסד כורש עצמו. בנו כנבוזי (אשר, כזכור, אינו נזכר בתנ"ך ולכן גם לא בסדר עולם רבה) הוא זה שכבר את מצרים והרחיב את גבולות האמפריה עד גבול כוש (היא סודן של ימנו), וההנחה המקובל היא שיש לזהות את "אחשורוש" עם המלך אחשירש א', המכונה "כסרכס א'" במקורות היוניים, שמלך מ- 485 עוד 465 לפנה"ס. וכך, בזמן שחז"ל וסדר עולם רבה מניחים שספור המגילה התרחשה בזמן גלות בבל, מקובל היום שהספור מספר על יהודים שהמשיכו לחיות בפרס גם לאחר שיבת ציון, כאשר בית המקדש השני כבר עמד על תלו.

 

להמשך הבירור, אני מציע לך לקרוא כמה ממאמריו של פרופ' חיים מיליקובסקי מן המחלקה לתלמוד בבר-אילן, אשר כתב רבות על "סדר עולם רבה".

 

חג פורים שמח,

 

יגאל לוין, המחלקה לתולדות ישראל ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי, אוניברסיטת בר-אילן