פרויקטים ומרכזי מחקר

 

מרכז מנרבה לקשרי א"י וארם בתק' המקרא - aramisrael.org

 

מרכז מנרבה לקשרי א"י וארם בתק' המקרא הוא מרכז המשותף לאונ' בר-אילן ולאונ' לייפציג בגרמניה, בניהולם המשותף של פרופ' אהרן מאיר ופרופ' אנגליקה ברליונג.

מטרת המרכז הוא לחקור את הקשרים בין תרבויות ישראל וארם לאורך התקופות.

תחומי העניין כוללים:

ארכיאולוגיה, היסטוריה, אפיגרפיה, דת קדומה, אנתרופולוגיה ותחומים קשורים נוספים. אמנם רוב העיסוק בתק' הקדומות (תק' המקרא(, אך עוסקים גם בתק' מאוחרות - ואפילו עד ימינו. חברי המרכז כוללים חוקרים מאוניברסיטאות שונות בישראל, גרמניה וארצות אחרות.

המרכז מקיים כנסים, סדנאות ומפגשי חוקרים מסוגים שונים בישראל וגרמניה, ומהווה מוקד לשיתוף פעולה מחקרי, הן בין חוקרים בכירים ומוכרים והן בין תלמידי מחקר בראשית דרכם. כמו כן, דרך המרכז יש מספר תלמידי דוקטורט שעוסקים במחקרים הקשורים לנושאי המרכז.

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים  

 

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים ( http://jerusalem-studies.com/) נוסד בשנת 1995 ופועל בחסות המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) בפקולטה למדעי היהדות של אוניברסיטת בר-אילן. המרכז, בראשו עומד פרופ' יהושע שוורץ, עוסק בחקר ירושלים מכל היבטיו, מהעת העתיקה ועד לימינו אנו.

בין הפעילויות הרבות הקשורות בחקר ירושלים בהן מעורב המרכז ניתן לציין את הכנס השנתי בנושא "חידושים בחקר ירושלים", אשר הפך להיות הבמה המרכזית להצגת מחקרים הקשורים בירושלים. בכנס מוצגות בדרך כלל כעשרים הרצאות ומגיעים אליו מאות משתתפים. המחקרים המוצגים בכנס מתפרסמים כמאמרים בקובץ "חידושים בחקר ירושלים". כן מפרסם המרכז כתב עת, "ירושלים ארץ-ישראל", וספרים רבים. 

 

 

המדור לתולדות הרפואה

 

  

תולדות הרפואה של העולם הקדום הפך בשנים האחרונות לאחד מהתחומים החשובים במחקר ההיסטורי והקשור באופן ישיר לחקר אורחות החיים של תושבי הארץ בעת העתיקה.

במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, שבאוניברסיטת בר אילן עוסקים כיום חוקרים אחדים במחקר והוראה של תולדות הרפואה, התרבות החומרית והראליה בארץ ישראל בתקופות הקדומות; למן תקופת המקרא, המשנה והתלמוד, ימי הביניים ועד לעת החדשה. במסגרת זו הוקם בה "המדור לתולדות הרפואה, התרבות החומרית וראליה בארץ ישראל", ממוקדי המחקר האקדמיים החשובים ביותר בארץ, הפועלים בתחום זה. בראש המדור עומד פרופ' זהר עמר. חוקרים נוספים הקשורים עם המדור הם: ד"ר אפרים לב, ד"ר יעל בוכמן וד"ר ירון סרי.

למדור פעילות ענפה הכוללת בין היתר מתן קורסים וסמינריונים אקדמיים מגוונים המועברים כל שנה, כנסים מדעיים, השתלמויות מורים ומדריכים, הנחיות תלמידי מחקר ופרסום ספרים ומאמרים.

 

 

חפירות תל צפית

  

תל צפית (תל אצ-צאפי) הוא תל נישא, הממוקם בצפון מזרח פלשת, על גדתו הדרומית של נחל האלה (דרומית לקיבוץ כפר מנחם), במחצית הדרך בין ירושלים לאשקלון. התל, שהוא אחד מהגדולים מאתריה הקדומים של א"י, היה מיושב ברציפות מהתקופות הפרהיסטוריות ועד ימינו אנו. בתקופת המקרא כאן שכנה "גת פלשתים" (ולפניכן, "גת הכנענית"), אחת מחמשת ערי סרני הפלשתים, המוכרת היטב מסיפורים שונים במקרא.

בין השאר, גת היא עירם של גולית ואכיש, לכאן ברח דוד מפני שאול, וכן גת הייתה אחת התחנות בנדודי ארון הברית בפלשת. למעשה, גת נחשבת לעיר הפלשתית החשובה ביותר במקרא. יותר מאוחר, בתקופה הצלבנית, במאה ה-12 לספירה, הוקמה באתר מצודה (ה- Blanche Garde), אחת משרשת המצודות שהקימו הצלבנים סביב אשקלון הפאטימית. ללא שום ספק, אתר זה הוא אחת מאוצרותיה ההיסטוריים והארכיאולוגיים של א"י.
 

חפירות תל עיטון

תל עיטון הוא אתר גדול בשטח 60 דונם השוכן בדרום-מזרח השפלה, בסמוך להרי חברון. העיר העתיקה שוכנת סמוך לצומת דרכים חשובה, בה הצטלבה דרך האורך שחיברה את בקעת באר שבע ועמק איילון עם הדרך שחברה את מישור החוף והשפלה עם אזור חברון.

בשנת 2006, החלה משלחת החפירות מטעם אוניברסיטת בר-אילן בראשות פרופ' אבי פאוסט בפרויקט גדול של חפירות בתל וסקר באזורים הסמוכים לו.  במקום התגלו שרידים מהשלבים השונים של תקופת הברונזה, מתקופת הברזל ומהתקופה הפרסית-הלניסטית.

  חקר נשים ביישוב ובמדינת ישראל

 

 

חשיפת סיפורן העלום והמרתק של הנשים הוא גם אמצעי להבנת סיפורה של חֵברה מאפייניה ותולדותיה.

היחידה לחקר העת החדשה במחלקה ללימודי ארץ ישראל חוקרת את חייהן של הנשים שהיו שותפות בעיצוב פניה של מדינת ישראל תרבותה וחברתה. חקר נשים ומגדר בתולדות היישוב משנה את ידיעותינו ההיסטוריות ומעשיר אותן.

לעבודת דוקטורט ומ.א. שנושאן חקר נשים ומגדר ביישוב שנכתבו בהנחיית מורי המחלקה